בא לי לפתוח דיון על משהו...
הגלולה למניעת הריון היא רעה לנשים ולתרבות שלנו בכ"כ הרבה מובנים. זה עיקור כימי שהרסני לבריאות הפיזית והרגשית של נשים. תרופה סטרואידית שמנתקת אותנו ממערכת ההנחייה המחזורית שכ"כ קריטית ויחודית לנשים.
ויחד עם זאת, אני לא יכולה לקחת לה את הקרדיט למהפכה הכלכלית, החברתית ולשינוי הדרסטי במערכות יחסים שהיא העניקה לנו ואנחנו חיים בה היום.
בזכותה,פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית שהצלחנו להפריד בין מיניות לילודה.
זה איפשר לנשים לצאת לשוק העבודה,
לשבור את המיתוס שהתפקיד העיקרי שלנו בחברה הוא נשיאה וילודה של ילדים,
זה איפשר לנשים לא להיות תלויות כלכלית בגבר,
ובכך, במידה מסוימת, פירק את מוסד הנישואים.
אחוז הגירושים עלה דרסטית מאז המצאת הגלולה!
זה איפשר את המהפכה המינית הראשונה, והתמקדות בעונג המיני (לצערי בעיקר של הגבר… תרבות הפורנו עלתה בחסות הגלולה והסרת האחריות על מיניות מהגבר).
תרבותית, עד אז הנישואים היו מוסד מאוד פרקטי, עסקי.
אתה תיתן לי הישרדות, קורת גג, אוכל, ואני אתן לך צאצאים (את הרחם שלי).
נישואים וזוגיות לא היה עניין של אהבה בכלל (אם כן, זו זכיה בלוטו ששמורה לרומנים!).
מאז המצאת הגלולה הראייה של למה בכלל להינשא, השתנתה.
היום זה מאהבה, תשוקה, רונמטיקה, חיבור. ואנחנו לא מתפשרות על פחות מזה.
זה לגיטימי להיות רווקה בגילאי 30, 40, 50… לא להתחתן ולא להביא ילדים ולהיות נשים שלמות, מלאות, עם מקום מוערך בחברה.
וגם אם אנחנו רוצות ילדים, רבות מאיתנו לא יתפשרו על בחירת האבא מאהבה, ויחכו לגילאי ה30-50… כשהשעון הביולוגי כבר דוחק בנו ואולי זה מאתגר יותר…
הגלולה מהמצאתה ועד היום נחשבת ל"המצאה המשחרתת ביותר לנשים בהיסטוריה."
בהרבה מובנים, עבורי, היא בדיוק ההפך.
היא ה-כלי לדיכוי נשי.
אבל אני גם תוהה,
האם היא באמת דיכוי או בהרבה מובנים היא בהחלט גם השחרור?
מעמדנו בחברה בהחלט השתפר וזה היה צעד הכרחי.
אני כבעלת עסק, וכל הנשים המגיעות אליי לקורס, יכולות לסבסד אותו, ואשכרה לשבת ולקבל בו השכלה הכרחית שלא קיבלנו מעולם…
אנחנו עושות זאת בחסות הגלולה והשחרור שהיא העניקה לנו…
וכרווקה בשנות ה30 שלי, ללא ילדים, אני מודה על חופש הבחירה על הרחם והילודה מתוכי, מבלי שמעמדי בחברה יתערער.
אני גם תוהה על השינוי הענק שזה עשה במערכות יחסים ובדינמיקה בין גברים לנשים.
האם תרבות הפורנו שחונכנו עליה, והמיניות הנשית שהסתנכרנה למיניות הגברית בכל המובנים,
תרבות ההוק-אפ, סטוצים, אפליקציות היכרות, גוסטינג…
זה שחרור או דיכוי?
תמיד ראיתי את הנשים מסקס והעיר הגדולה כנשים מועצמות ששוברות את הטאבו על "פריצות האישה".
ופתאום אני לא בטוחה…
לא במובן שאני עושה חלילה "סלאט שיימינג" ושופטת מפגשים מיניים נטו,
אלה האם ניתוק ההבנה של ההשפעה הרוחנית, נפשית, פיזית במיניות… תרבות של חיבור מתאוות בשרים נטו,
היא לא גם הרסנית לנשים,
לגברים, לדינמיקה ביננו ולתרבות כולה?
בעבר כשהנישואין היו עסקה בעיקר, הכפר כולו מילא לנו את הצרכים של ביטחון, אהבה, חיבור אינלקטואלי, חברות, ריפוי, נחמה וכ'ו…
היום, כשהכל התהפך, אנחנו דורשים מהבן.ת זוג היחיד.ה שלנו, שימלאו לנו לבדם את כל התפקידים האלו.
ההמתנה לאחד.ת והיחיד.ה האלו, וחוסר ההתפשרות שלנו עליהם כמו בסרטים, גורמים לילודה לרדת דרסטית ומשנה את המאזן הדמוגרפי לחלוטין.
האם זה טוב או רע?
יש לי עוד הרבה שאלות ותהיות בנוגע למערכות יחסים היום…
ובכלל בנושא השחרור שהגלולה העניקה לנו…
תהיות על שמרנות מול פרוגרסיביות.
על קידמה אל מול עיוות הטבע.
אני מאפשרת לעצמי רגע להחזיק את הדיסוננס הזה, ולא להיות דיכוטומית לחלוטין.
מזמינה אתכן.ם לדון ולהתפלסף איתי. לספר לי אם איזשהו דיסוננס פוגש אותכם גם?
אולי עוד השפעה מסוימת?…
בינתיים, טוב שאנחנו גם בשלהי המהפכה הפמיניסטית ה3, והמהפכה המינית ה2,
שהביאה לנו את שיטת המודעות לפוריות.
שיטה מדעית וטבעית לחלוטין שמחזירה את החיבור בין מיניות מענגת לילודה.
שמנכסת בחזרה את הגוף הביולוגי המחזורי הנשי, המיני, והפורה בחזרה אלינו.
מחזירה את הבחירה והכוח הרוחני על הרחם שלנו חזרה אלינו אחת ולתמיד.
היא לא פותרת את השאלות על מערכות יחסים, על מגדר ומיניות שאנחנו מתמודדים בדורינו,
אבל לא להיות בדיכוי על הגוף שלנו, זאת נקודת התחלה מצוינת להתחיל בה.